כשאלוהים דילג

מרגישים כבר את פסח באוויר…
החג הזה שמעלה בכל אחד מאיתנו מגוון רחב של תחושות, מהתרגשות עד בהלה או חרדה, תלוי איפה גדלת, איך חונכת, מה הזכרונות שלך ובכלל…
גם אני ממוקמת בין התרגשות אביבית לבהלה קלה, יואו…כמה עוד יש לעשות
פסח | passover

החג הזה נקרא (לפחות אחד השמות שלו – פסח) על שם פעולה, ולא סתם פעולה אלא פעולה אלוקית.
כשאלוהים פסח על בתי העבריים במכת בכורות במצריים והיכה בגזרה רק את בתי המצרים.
״ואמרתם זבח הוא לה׳, אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים ונגפו את מצרים ואת בתינו הציל״ (שמות, פרק ב׳, פסוק כ״ז).
פסח = דילג.
אלוהים בעצם דילג על בתים מסוימים (בתי בני ישראל) והיכה רק את בכורות מצריים.
דמיינו מלמעלה, ממעוף הציפור, בתים רבועים קטנים קטנים, צפופים, בארץ מדברית, חלק מוכים וחלק נותרים בעינם בריאים ושלמים, פסחו עליהם, דילגו מעליהם.
המממ…לפסוע מעל…לדלג…איזה משחק ילדות זה מזכיר לי?


תמונה מכאן

יצא פוסט בדילוגים, מאסוציאציה אחת לשניה, מזהירה מראש:)))
(טוב, אתם צודקים, הפוסטים שלי בד״כ ככה, אבל עכשיו יש לי תירוץ ואני מדלגת מעל חוסר העקביות בזקיפות קומה האופיינית לבת חירות אמיתית:)))

חירות וויזואלית

אוהבת את ההגדרה – חג החירות
כמה טמון במילה הזו חירות, כמה כמיהות של הנפש וכמה איחולים של הגוף
כי חירות היא לא רק חירות פיסית, היציאה של עבד לחופשי מבית אדוניו
חירות היא גם:
פנימית
נפשית
רוחנית
כלכלית
מחשבתית
ומה לא בעצם?!
את חירותי
שמרתי לי אותך…

פעם ראשונה שנתקלתי בסוגייה איך לייצג וויזואלית את המילה חירות
ניו יורק 2014, יום ראשון בבוקר,
אחרי טיסה ארוכה ומתישה, נוחתת בעיר
וכדי לא לדפוק את השעון הביולוגי, רותם-בנדוד יקר ויליד המקום, לקח אותי בעיניים טרוטות (שלי, ברור ששלי) להסתובבות…
באיזה פארק מרוב עייפות התיישבתי מול רמפה של גלישת סקייטבורד וצפיתי במה שקורה, נושמת את ניו יורק, את האויר, האווירה, של העיר
שאיפה עמוקה, נשיפה, שאיפה עמוקה, נשיפה, איזה כיף שהגעתי
אחרי כמה דק׳ קולטת שלא בא לי לזוז לשום מקום אחר,
לאט לאט מבינה שיש היגיון במה שאני רואה, וסדר, ורוטינה שחוזרת על עצמה, ודמויות, סצינה שלמה.
קהילה שלמה, של נערים, סקייטרים, שעומדים סביב שולי רמפת גלישה מבטון, עמוקה וענקית
וכל אחד בתורו מפגין את הביצועים שלו, את היכולות, את הסגנון הייחודי לו
מחליק למטה לקרקעית
ואז בתנופה למעלה
עף באוויר, ושוב

ואני מהופנטת, לא רוצה לזוז
ישבתי שם כמה שעות, שבויה, שלהם ושל השמש.
היה בזה,
רוטינה, וקצב של קהילה
והיכרות, של יכולות, של כישורים
וגאווה, גאוות יחידה וגאוות ה-אני המסוגל
וכבוד, נתינת מקום אחד לשני
והערכה לכושר גופני וסגנון
ושחרור הגוף ומגבלות המיינד
וחופש
המוכשרים בינהם ממש עפו באוויר.

כשחזרנו הביתה, לבית המשפחה הניו יורקרית שלי,
ורציתי לשלוח איחולי חג חירות שמח לחברים בארץ עלתה הסוגייה איזו תמונה וויזואלית מעלים לאינסטגרם ושולחים בוואצאפ שמייצגת את הדבר אדיר המימדים והחמקמק הזה חירות?! ואיך מתרגמים?!
זה מה ששלחתי…סקייטר מעופף

אותה סוגייה או שאלה עלתה בי גם עכשיו, לפני הסדר הנוכחי
רציתי לעצב תגיות לשולחן הסדר עם הכיתוב: חג חירות שמח
ושוב, עלתה השאלה, איך ניתן לייצג וויזואלית חירות? מושג מופשט שכזה
כנראה התמונה האינסטגרמית מניו יורק ודילוגי אלוהים חיים עשו את שלהם כי זה מה שיצא
שילוב, של דילוגים, קפיצות, ריקוד
כל מה שמראה שיחרור הגוף ודילוג של הנשמה שלנו שרק רוצה…לעוף

מה שצריך זה:
– אוסף של צילומים מרחבי הווב (לא שלי הפעם, לינקים למקור בסוף הפוסט), כדי לתת תחושה של סדרה אחת הפכתי את התמונות לשחור לבן עם גוון ספיה
– מפיות בגוון אחיד
– חוט פשתן דק
– עלים מהגינה
– מחורר

תחילת ליל הסדר, מפיות מעוצבות

דילוג סגול

טוב בואו נדלג כבר לסוף הערב, פליז…
ההתחלה והסוף באים לי בטוב, האמצע הארוך קצת פחות…
מבחינתי אחרי המרק עוף של ליל הסדר שהוא הטוב בתבל, ניתן כבר לדלג לסוף
לקינוח
as always, מקבלת את הרעיונות הכי טובים שלי משוטטות (בין מדפים…חחח. לא באמת נכנסת לכושר מזה) אז
נתקלתי במעמד הזה לכוסות ואלוהים עדי, שרק תוך כדי כתיבת הפוסט אני קולטת שהוא מצוין וסימבולי!!! ל-4 כוסות שצריך לשתות בליל הסדר, אבל עזבו תובנות עכשוויות
ראיתי אותו וכל כך אהבתי שישר חשבתי מה לעשות איתו
התמונה הוויזואלית עלתה בראש כמה דק׳ אחכ – גלידה סגולה לקינוח בערב הסדר, עם חתיכות פיסטוקים מעל להשלמת ה-לוק
אבל…אבל… איך מכינים גלידה סגולה?

עכשיו מה שיפה בי,
שאני מתחמקת מניקיונות וסידורים לפסח בדרכים הכי יצירתיות שיש כגון: פתיחת מחקר רציני על איך ניתן לצבוע גלידה בסגול עם כמה שפחות צבעי מאכל.
התחמקתי מניקיונות, ועוד קצת התחמקתי, ועוד קצת, עד שיצאו לי כמה תוצאות משביעות רצון וסגולות!!!
למחקר נידבתי את הגלידת ווניל ההורסת המשפחתית שלנו שאמא שלי עושה, שגם כשרה לפסח וניסיתי להפוך אותה לגלידה סגולה.
זה הוויז׳ן שעלה לי בראש וזה מה שיצא!!! יאיי
גלידת ווניל עם תוספת עדינה של רכז פירות יער (וטיפונת צבע מאכל ורוד, הסבר בהמשך)

אבל מה שבאמת כיוונתי אליו היה הצבע הזה, גוון לוונדר בהיר יותר
ואת זה השגתי ע״י הוספה של מיץ סלק מבושל לתערובת וניל לבנה נוספת (וטיפונת טיפונת של צבע מאכל סגול, הסבר בהמשך)

גלידת וניל סגולה בהירה (וניל – סלק)

עיניים שלי

אני הייתי הולכת על הגלידה הסגולה בהירה יותר, משהו בצבע שלה יותר מאכלי בעיניי, אבל זה ענין של טעם
בצילום, היה קשה לי לבחור בין שתיהן
אבל לקחתי לעצמי את החירות לשים את שתיהן, כי חירות אמיתית?! ביננו?! זה לשים מה שבא לי, בלי לבחור בכלל!!!

ד״א, הפיסטוקים שיש להם צבע משגע של סגול אמיתי וירוק זוהר הם הכי פסח שיש:)
מרוב אייקונים מצולמים של אגוזי מלך ופאקן על מוצרי החג שכחנו שגם פיסטוק הוא מאותה משפחה…והוא מתהדר בשורשיו האגוזיים.
אוף, סיימתי, הגעתי לסגול המושלם
מה? לנקות עכשיו?

מתכון לגלידת ווניל פרווה  – כשרה לפסח ולכל השנה:)
– 5 חלבונים מוקצפים עם 3/4 כוס סוכר לקצף יציב
– שמנת צמחית מוקצפת עד לקבלת קצף יציב  – להוסיף כפית תמצית ווניל תוך כדי הקצפה
– לערבב את שתי התערובות האלו ביחד (הן פלאפיות ומהממות ביחד ולחוד)
וזהו להקפאה.

ליצירת גלידה סגולה כהה:
לבשל על אש קטנה חבילת פירות יער קפואים עם 2 כפות סוכר, עד שמגירים את נוזליהם ומתקרמלים קלות
את המיץ הזה הסגול, להוסיף כשהוא קר , כל פעם קצת לתוך תערובת הווניל המוכנה,
יצא לי גוון אפור-סגול כהה קצת אז הוספתי בסוף טיפונת של צבע מאכל ורוד כדי להחיות את זה קצת לגוון שרציתי
(ניתן למי שאוהב טעם של פירות יער לטחון אותם ולהוסיף לתערובת, התערובת הזו מקבלת אורחים בשמחה…)

ליצירת גלידה סגולה בהירה:
לפתוח חבילת סלק מבושל ולהוסיף כל פעם כמה טיפות מהמיץ שלה לתערובת הווניל המוכנה עד שיוצאת תערובת וורודה בהירה
(אם חסר קצת מיץ פשוט לסחוט ביד את הסלק מעל התערובת והטיפות כמו דמעות, זולגות מעצמן…)
ואז הוספתי קצת צבע מאכל סגול כדי קצת להכהות את הגוון.

הערה: הכותבת היא לא שפית או קונדיטורית ובטח ובטח יש דרכים לבטל את תוספת צבעי המאכל לגמרי (למרות שהם באמת בכמויות מזעריות שזו בדיחה)
אני פשוט אחת שהתחמקה מלנקות וצבעה את המטבח בסגול וליכלכה בשברי פיסטוקים, זה הכל. אם יש לכם דרך אחרת do tell.

הערה 2: לא להגזים עם הוספת המיצים לתערובת שהיא לא תיהרס, בכל זאת קצף ביצים וכזה, לי התערובות יצאו עדיין בטעם ווניל ובמרקם זהה לגלידת ווניל הרגילה והכה – מומלצת.

אז זהו, דילגנו לסוף הארוחה, לגלידה ולפיצוחים
אני כילדת חורף שדי מנסה לסלוח לפסח שהוא תכל׳ס השער לקיץ, הכי בא לי לדלג אחרי פסח ולחזור ישירות לסתיו הבא, אבל מישהו כאן לוחש לי שיש דילוגים שהם פחות אפשריים…
טוב, נו, נסתדר כבר, ככלות הכל יש לנו בפריזר גלידה סגולה!!!

חג דילוגים שמח לכולם♥

עדיין קצת מסורבל אבל….מי שנפשו/ה חשקה בפרינטיבלס (כלומר קובץ מוכן להדפסה) של התגיות לעיצוב שולחן הסדר, לשימוש אישי בלבד כמובן
יכול/ה להירשם לבלוג, ולשלוח לי מייל בקשה ל – efratheller.blog@gmail.com
ואשלח בימים שנותרו עד החג בשמחה.

• כל התמונות בפוסט זה (אלא אם כן צויין אחרת) צולמו ע״י אפרת הלר 

• עוד פוסטים לפסח בבלוג – מתכון לבראוניז כשרים לפסח כאן, רעיון למתנות אביביות כאן עיצוב מפיות מעוגיות כאן.

• מוזמנים להיכנס ולעקוב אחרי בפינטרסט, ובאינסטגרם.

• אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה של לונג סטורי שורט מוזמנים להירשם ולקבל פוסטים חדשים לתיבת המייל שלכם ממש כאן מתחת לתגובות או (במחשב) מצד ימין של כל פוסט

• מוזמנים לעקוב אחרי עמוד הפייסבוק של הבלוג כאן.

 

Share this on:

תגובות פייסבוק

12 תגובות

  • מיכל אגם הגיב:

    אוו איזו השקעה, הרבה יותר קשה מלנקות לפסח (: תמונות מקסימות וגם הרעיון למפיות, שיהיה חג חירות שמח

    • Efrat Heller הגיב:

      תודה מיכל. אני מעדיפה לעשות הכל חוץ מלסדר…אבל כן, זו גם עבודה שחושבים על זה…חחח…חג שמח

  • רוית אורגד ברלב הגיב:

    כמה עושר בבלוג אחד! הצילומים וצבע הגלידה הורסים. חרות זה לעשות "מה שבא לי"- אהבתי את הקישורים לחג.
    חג שמייח!

  • אביבית הגיב:

    איזה הורסת את אפרת!
    כל החיבורים שלך כ"כ נוגעים בי.
    הצבעים, הצילומים, הרעיונות.
    אני מצליחה לשמוע אותך מקריאה את הפוסט בקול.
    חג שמח! חג חירות!
    נשיקות

    • Efrat Heller הגיב:

      תודה יקירה!!! איזה כיף שזה נוגע – זו המחמאה הכי גדולה. חג שמח ומקווה כבר להיפגש אחרי שאטרף החג יסתיים

  • טלי הגיב:

    אין לי מה להוסיף על מה שכתבו- פשוט שיחקת אותה (לא לנקות לפסח ובכלל על הכל). חג שמח.

  • טלי הגיב:

    אין לי מה להוסיף על מה שכתבו- פשוט שיחקת אותה (לא לנקות לפסח ובכלל על הכל). חג שמח.

  • ilana הגיב:

    אפרתוש
    כרגיל העפת את הגבות. הקישןרים שלך ברמת תסריטאות!
    אוהבת את התמונות ומאחלת לך שההרגשה הנפלאה הזו תישאר איתך תמיד.
    ואם גלידה כזו אז אפשר לא להתחמק מהנקיונות תגידי לי?!

  • שרית דרשן הגיב:

    אפוש יה יפה בסגול:-)
    בין הנקיונות(כי לא כולם מצליחים לדלג בכזה כשרון…) קראתי ונהנתי
    חג חירות שמח ומאושר!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *