לכבוד חג מתן סוכות חברנו כמה בלוגריות לבלוג הופ יצירתי במיוחד
שיתוף פעולה מקסים שכשנשאלתי אם מתאים לי להצטרף בלי להכיר אישית את הנוכחות אלא רק ווירטואלית ישר אמרתי:
כן, ברור, count me in
5 בלוגים מציגים (בינהם yours truly) בו זמנית 5 הדרכות DIY לסוכות.
בסוף הפוסט תמצאו תמונות ולינקים מפורטים על 4 ההדרכות המופלאות הנוספות שידריכו אתכם ברעיונות לקישוט הסוכה.
אז יאללה, מתחילים במוד פילוסופי:) על סוכות
על בית ועל ארעיות
מה זו סוכה בעצם, אם לא בית ארעי, בית זמני.
הנחו אותנו בעצם לשהות שבוע ימים במעין אוהל משודרג, לצאת מן הקבוע שלנו, מן המוכר, המחבק, מן הבטוח אל בית צנוע יותר (הרבה יותר) וזמני – בסה״כ כמה ימים.
ההדוקים מביננו (או סתם כאלה שבא להם הרפתקת קיימפינג מסורתי:) גם ישנים בסוכה ולא רק אוכלים בה ומארחים.
בקיצור חגיגת ה-זמניות/ארעיות , הסתפקות במועט והתחברות לטבע (יציאה מקירות בטון מגוננים) זו חלק ממהות החג הזה.
המצוות המוזכרות בקשר לחג הסוכות כוללות בניית סוכה ו: ״שמחת בחגך והיית אך שמח״. זה הכל.
את הקישוטים והפינפונים אנחנו הוספנו לענין:).
ועדת קישוט
כמה ההוספה הזו לא מובנת מאליה.
כי הרי…לפי ההגיון למה להשקיע כל כך הרבה אנרגיות יצירתיות בשביל כמה ימים בודדים של שהיה ובכן ב…״אוהל מרובע״?
כולנו מכירים את המשפטים שחלקנו אומרים לפעמים בחיים סגנון: ״טוב, זו דירה שאנחנו שוכרים לקצת זמן אז פחות משקיעים כרגע, שיהיה לנו בית משלנו ״קבוע״ יותר שם נשקיע בעיצוב הבית״.
אני מודה (לבושתי, כן?!) שאני בעצמי לא נמנית עם האנשים האלו שברגע שהם עוברים דירה או מקום עבודה ישר הם ״מרפדים״ את הסביבה החדשה שלהם באסתטיקה ויופי והופכים אותה ל״שלהם״.
לא משנה כמה זמן הם הולכים להשתקע שם.
תמיד הסתכלתי על אלו בקנאה מהולה בהערצה.
אני מאלו שלוקחים את הזמן,
שהאסתטיקה נעשית בשלבים
שכבה על שכבה על שכבה.
בגלל זה ענין קישוטי הסוכה די מרגש כשחושבים על זה.
נוצרה כאן תרבות שמקשטת את הזמני/ את הארעי ולא עושה חשבונות של: זה רק לכמה ימים אז נוותר.
כמה זה מהותי לנהוג ככה. להפוך גם את הזמני לנעים, לשלי.
כי ביננו?
הכל בחיים ארעי
והנצחי הוא אשליה
והקבוע משתנה as we speak כל הזמן.
בבית כמו בבית
יש תמונות משפחתיות בד״כ, תלויות איפשהו, על המקרר, ממוסגרות על הקיר, מונחות על השידה, you name it
אז למה שלא נתלה כמה תמונות גם בסוכה?
תמונות של הילדים, של הנכדים,
בית זה בית זה בית
ובית מכיל משפחה ותמונות משפחתיות אז…
מתלה / מובייל לתמונות משפחתיות לסוכה
מובייל בהשראת קשים לשתיה מעוצבים מנייר
כן, כן, כאלו:
פעם ראשונה שנפגשתי בקשים מעוצבים מנייר היה לפני כמה שנים בחו״ל, לפני שהיפים האלו עשו עלייה וכמובן שנפלה לי הלסת.
כמה שהם היו יפים. אימצתי מיד 2 חבילות של איזה 100 קשים דקים בגווני אדום ולבן והרגשתי שהארוח אצלי מעכשיו יהיה הכי פינטרסט.
ראשונים שהבחינו שהמלך היפה הזה הוא קצת ערום היו כמובן: ילדים
ילדים של חברים טובים שבאו לארוחת שישי בדירת סטודיו ששכרתי בת״א (דירה שאותה עיצבתי למרות הזמניות שלה, הכי גאה בעצמי על הענין הזה) לקחו שלוק אחד וישר אמרו:
אפשר קשים אחרים?
מפלסטיק? שמתקפלים ככה בזווית?
חוץ מזה הנייר לא נעים לנו בפה!!!
באותה שניה כמובן חשבתי לעצמי: ילדים, מה הם מבינים???
ואז שניסיתי לשתות בעצמי קלטתי ש: תכלס, הם צודקים!!!
הקשים האלו מהנייר הכל כך יפים שמצטלמים מעולה בכל ארוח וארוע ואולי לא נוותר עליהם אבל צריך להודות ש:
כיף לשתות איתם?! not so much
הם אבל כל כך יפים שבער בי לעשות עם חומר הגלם הזה משהו אחר ולהפוך אותם גם ל…ובכן…פרקטיים.
אז ככה: חומרי הגלם הדרושים למתלה/מובייל תמונות משפחתיות לסוכה:
• חבילת קשים מעוצבים מנייר (קוטר עבה)
• סרט סאטן צבעוני ברוחב דק
• חרוזי עץ בגוון טבעי
• אקדח דבק חם (או כל דבק מסוג אחר שמתייבש מהר)
• נעצים
• אטבי עץ בגודל בינוני
• פעמונים קטנים
• חוט ברזל דקיק וגמיש (מהסוג שמשתמשים שוזרי פרחים למשל)
• חוט מתכת עבה וגמיש לפיסול (ניתן למצוא היום בכל חנויות היצירה)
• שרשרת עלים מפלסטיק (ניתן למצוא בחנויות החד פעמי והצעצועים לכבוד סוכות)
• מספריים, וקטר שחותך חוטי מתכת
• כמה תמונות משפחתיות
שלבי העבודה:
גוזרים את סרט הסאטן למטר וחצי לערך ומקפלים לחצי
בלולאה שנוצרנ משחילים קש אחד ומהדקים עם האצבעות את הלולאה סביבו ככה:
מדביקים את החיבור בינהם בנק׳ דבק קטנה שלא יברח
משחילים את 2 חלקי הסרט לתוך חרוז עץ
וחוזרים על אותה פעולה ממקודם
כך גם עושים בצד השני (עוד סרט באורך מטר וחצי לערך מקופ לשניים, לולאה, הידוק, הדבקה והשחלת חרוז) וככה הלאה שלב אחרי שלב
עד ליצירת מעין ״סולם״ מקשים וחרוזים. (ניתן לעשות את אותו הדבר עם קשירות במקום הדבקה כמובן)
אני יצרתי מובייל מ-10 קשים
את הקש האחרון – העליון להדביק את הסרט ולהשאיר את שארית הסרט לקשירה מאוחרת יותר לפי האורך שמתאים לנו (צד ימין נקשר לשמאל וזה וו המתלה בעצם של המובייל)
מדפיסים כמה תמונות משפחתיות (אני הדפסתי תמונות קטנות יותר בפורמט ריבועי בגודל 8/8 ס״מ)
ומצמידים לשלבי המובייל את התמונות ע״י האטבים או נעיצת נעצים בקשים – הם מנייר וזה הכי מתבקש ונוח נעיצה שכזו)
נראה מקסים גם ככה, בלי תוספות
אבל ל״מיטיבי לכת״ מי שרוצה גם את החלק התחתון של המובייל (לגמרי לא חובה) אז ממשיכים:
לוקחים את חוט המתכת הגמיש וחותכים ממנו חלק באורך שגדול מרוחב המובייל בערך ב12 ס״מ
ומפסלים ממנו צורה כזו
משחילים את 2 קצוות החוט לתוך קצוות הקש (אין צורך בהדבקה)
וכשמרוצים מהתוצאה, מוציאים את החוט ומלפפים סביבו חלקים משרשרת עלי הפלסטיק (בעזרת חוט הברזל הדק)
ומוסיפים פעמון קשור בסרט באמצע הקשת שנוצרה.
קיבלנו מתלה/ מובייל שמתנדנד ברוח לקול צלצול פעמונים עדין ועושה תחושה של בית, משפחה
תמיד נחמד להוסיף כמה ברכות אלפבתיות של קבלת פנים וברוכים הבאים.
חכו חכו שניה…
כמו שציינתי בהתחלה – הפוסט הזה נכתב כ״בלוג הופ״ – כשיתוף פעולה בין 5 בלוגריות, לונג סטורי שורט בינהן
את שאר ההדרכות המדהימות תמצאו בפוסטים המדהימים הנ״ל :
נעמה אורבך מהבלוג סימני דרך מציגה:
זר חגיגי מענפי הדס
דלית עינב קדרון מהבלוג MY PIECE OF CRAFT מציגה:
שרשרת דגלונים ממקרמה וחוטי טריקו
שירה גנני מהבלוג אבן נייר ומספריים מציגה:
חרוזי נייר גיאומטריים
שירה פורר מהבלוג pretty.simple.life מציגה:
מובייל עיגול אקורדיון בניחוח טרופי
חג סוכות שמח ויצירתי שיהיה!
ממני ומלונג סטורי שורט ♥
• פוסט סוכות שנה שעברה למי שפיספס – ממש כאן (אחת מהתמונות תיראה לכם ממש מוכרת:)
• אפרופו ארעיות אל מול נצחיות טור מקסים של דרור פויר מהסופ״ש האחרון: זמני זה הקבוע החדש
• כל התמונות בפוסט זה צולמו ע״י אפרת הלר
• אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה של לונג סטורי שורט מוזמנים להירשם ולקבל פוסטים חדשים לתיבת המייל שלכם ממש כאן מתחת לתגובות או (במחשב) מצד ימין של כל פוסט
• מוזמנים לעקוב אחרי עמוד הפייסבוק של הבלוג כאן.
מותק..
מהמם ונקי כהרגלך.
השנה כבר לא אספיק אבל שנה הבאה.. בה
ב״ה
תודה מותק! גזרי ושמרי לך לשנה הבאה
לאב יו
איזה מזל אפרת שאני ברשימת התפוצה שלך. עוברת פה על מיילים שהצטברו לפני ובמהלך החג ופתאום שלך קופץ ומשמח! כל כך מתחברת לפתיח שלך על הארעיות. אכן לא תמיד משקיעים במשהו זמני וזה הפלא של הסוכה. כמו שכתבת לא חייבים לקשט. סוכה היא כשרה גם בלי קישוטים, אבל יש מצוה מיוחדת שנקראת נוי סוכה, ולכן בדרך כלל סוכות מקושטות הרבה יותר מדירות שכורות! בכל מקרה אוהבת את מה שעשית מהקשים המהממים והפחות פרקטיים… פשוט נפלא! שיהיה לך חג שמח. נשיקות
אביבה כל כך שמחת אותי בשמנו עם התגובה שלך (גם המלמדת ע״ע ״נוי סוכה״) וכנראה ששכחתי להגיב בזמנו, את יודעת…לחץ החגים קצת מבלבל
נשיקות וחיבוקים ממני
אפרת! יצא פשוט נהדר! כשראיתי את התמונה הראשונה ניסיתי לנחש ממה עשויים המוטות המוזהבים האלה, בחיים לא הייתי מנחשת שאלה קשים לשתיה! את תמיד מוצאת שימושים מקוריים במיוחד לחומרים רגילים, ועושה עליהם טוויסט מהמם. פוסט מקסים וממש מתחשק לי להכין כזה לסוכה או לחדר העבודה.
תודה נעמה ובכלל תודה על כל עזרתך בהכנת הפרויקט המשותף הזה של כולנו
הולכת להסתכל שוב על הזר שלך:)
חג שמח
אני כל כך אוהבת את הבלוג שלך.
כתבת מקסים על בית ארעי וגרמת לי לחשוב שהשנה אנחנו באמת חייבים לישון בסוכה, או בשטח,
כדי להבין באופן מוחשי את משמעות החג (והבית שלנו)
תודה על זה
ההדרכה, אין לי מה להגיד.
בכל פעם שאומרים לי: את יצירתית, בא לי להתחבא בפינה ולהגיד: אני?? אני בוהה בכל חומרי הגלם שיש לי בבית ואין לי מושג מה לעשות איתם ואז אני נכנסת להדרכות שלך ומתעלפת מאושר.
שיהיה חג שמח
נשיקות
אהובה, את מה שרציתי להגיד לך אמרתי לך בפרטי!
תודה תודה תודה וחג שמח
זה פשוט, נגיש, ועדיין נראה כמו מוצר מלוטש בניחוח סקנדינבי… אהבתי מאד. עכשיו רק צריך לשבת ולהכין אחד ארוך-ארוך, שייתלה כמקצה לקצה בסוכה עם תמונות, פתקים ומזכרות של כולם 🙂
אחד ארוך יכול להיות שוס מטורף!!1
תודה על הפידבק, ממך זו מחמאה ענקית
את מכירה אותי ואת הבלוג – נראה מעוצב גוטה בסוף אבל מחומרי גלם ורדי מייד די פשוטים ונגישים
כל אחד באמת יכול לקנות ולעשות בלי הרבה מאמץ
חג שמח ושיהיה לי זמן אני הכי על החרוזים שלך:)
פרויקט נהדר והדרכה מצוינת. ולא רק לסוכות – אני חוששבת כבר על יום המשפחה וכמה שזה מתאים. הרבה זמן אני זוממת לעשות משהו עם קשים ונראה לי זה יהיה הפרויקט הראשון. מקסים והתמונות מטריפות!
תודה רבה שירה! יש הרבה דברים לעשות איתם, לצערי הספקתי רק רעיון אחד
נקסט טיים בהצלחה והולכת לצלול בבלוג שלך המשגע
כיף שהכרנו בקטנה:)
חג שמח
איזו הדרכה משגעת ומקורית… אהבתי מאוד! ובכלל שת״פ מהמם!
תודה רבה:)))
אכן מקורי…לא היתה השראה חוץ מחומר הגלם עצמו:)
חג שמח ושימחת אותי בתגובה שלך!
אני בדרך כלל לא מגיבה אבל הפעם היכולת ליצור משהו חדש מ ready made
פשוט השאירה אותי עם פה פתוח.
היצירתיות כאן מופלאה ופותחת פתח לרעיונות נוספים עם קשיי הנייר.
תודה רבה!
התגובה שלך אורטל מאוד ריגשה אותי
ובאמת רוב היצירה בבלוג היא יצירות חדשות מ ready made
כלומר יציאות קטנות ופרשנות אחרת למשהו נגיש שכל אחד יכול לעשות
אני רק פרוז׳קטור קטן שמכוון את האור לדברים מסוימים שנמצאים מולנו
תודה רבה רבה על התגובה שלך:) שימחת אותי
פשוט מהמם. הטקסטים שלך תמיד כל כך נוגעים בכלל לא משנה על מה את כותבת. את תמיס מצליחה לייצר מהמילים סיפור מרתק והארעיות הזאת.. בתור אחת שנודגת כבר המון המון שנים ולא מצליחה להרגיש “בית” בשום מקום (חוץ מבלב..) באת לי טוב. וחוץ מהטקסט הרעיון קסום ונפלא וגם הביצוע והצילומים עושים חשק ליצור וליצור. (ולדעתי יצרו את הקשים מנייר בכלל בשביל הצילומים ולא בשביל השתיה.. ;))
את מעולה. נשיקות. הולכת לקרוא את השאר.
לגבי הקשים את כנראה צודקת, זו קונספירציה…חחח
העיקר שהחיים נראים יפים למרות שהם גם…oh well …קשים קשים
תודה על הפידבק על הכתיבה ובכלל
גוזרת, שומרת, ומצמידה לליבי
אוהבת את הביצועים המהוקצעים שלך לרעיון מקסים. והכתיבה כבר אמרתי אבל אומר שוב…את מעלפת!
הולכת להציץ בכל השאר…איזה כיף.
חג שמח כשרון על חלל שאת⭐️
מתה על הבלוג שלך❤️?
תודה יא מקסימה שכמותך!
חג שמח:)))
הפידבק שלך הוא תו תקו מבחינתי…for real
א פ ר ת י!!!!
איזה דבר את!!
בעיני הדבר הכי חזק זה החיבור שיש לך בין חומר לרוח. אבל של הביוקר!!
תודה מותק אחת. זה מהמם!! והדברים שכתבת ככ חזקים ומדוייקים לי. תבורכי בכל הטוב ובמיוחד בבית קבע וסוכה עם איש מהמם חתיך וצדיק שיאיר את המלכה שאת! חיבוק!!