נס פח השמן

מאז שהייתי ילדה, חנוכה היה החג האהוב עליי. אין כמו שילוב של ניסים גדולים שהיו פה (ובואו נודה, עדיין מתהלכים ביננו ניסים גדולים כקטנים כל יום…), נרות, אור ומאכלים מתוקים מטוגנים בשמן לגרום לבת אדם לגרגר מאושר. שלא לדבר על מיקומו בלוח עונות השנה – חג שנופל על העונה הקסומה ביותר, בעיניי לפחות – בחורף, שהופך אותו ללא פחות ממושלם. אני בכלל חושבת שחג שכולל בתוכו כל כך הרבה “לפנק, לפנק, לפנק” צריך להיות החג שפותח את השנה.

הרי חנוכה הוא כמו ראש השנה מבחינת איחולים מתוקים ואופטימיות רק בלי חשבון הנפש. ותכלס, ביננו, ניתן לברך שנה טובה ומתוקה גם על סופגניה מהסופר, לא יקרה לאף אחד מאיתנו כלום:) נראה לי יתפוס הסיפור הזה.
בואו ננסה:)

חזרה לענין הסופגניות:
אני אוהבת סופגניות, מודה.
דווקא אלו הפשוטות הגדולות מהסופר, אלו שהיו איתנו תמיד…לפני גל העלייה של “הדוגמניות” – הסופגניות הקטנות עם הפן והרולים עם כל התוספות.
ולמרות זאת, לכל כלל יש יוצא מן הכלל וגו’, נתקלתי לפני שנה אצל אתי צאיג המקסימה מגלביה בבית בסופגניות הום מייד קטנות מכוסות באבקת סוכר והיה לזה צורה ושיק אחר שלא נתקלתי בו בעבר. התאהבתי. קראתי להן בלב סופגניות למבוגרים. אחרי שיטוט קצר אינטרנטי גיליתי שזו גרסא קצת שונה של סופגניות די מפורסמות הקרויות במחוזותינו “סופגניות אשל” או בשמם השני “סופגניות ברגע” (אכן נעשות ברגע, בלי שמרים והתפחה!!!)
בכלל, שמתי לב לאחרונה, שעם כל ספרי הבישול והאפייה שיש לי בבית, רוב מה שאני מכינה בסוף בתחום הקולינרי הוא מתכונים שנלקחו מחברים ומשפחה אחרי טעימות אצלם בבית. כמו שההמלצות הכי טובות הן מפה לאוזן, אז במקרה הזה מפה לפה.
ככה פזורים אצלי ניירות שעליהם רשום: בראוניז של אמא, עוף בסילאן של טלי, עוגת גבינה של אפרת וכיוצ”ב. עכשיו התקבלו לסטפה הקולינרית שלי הסופגניות של אתי!

המתכון:
2 כוסות קמח תופח
2 גביעי שמנת חמוצה
2 כפות סוכר
2 ביצים
2 כפות שמן
קורט מלח
אבקת סוכר

מערבבים הכל (חוץ מאבקת הסוכר) לבלילה חלקה ומחליקים לתוך שמן עמוק וחם כפית לא גדושה מידי
אחרי שהן משחימות בשמן מניחים על נייר סופג
מתקבלות סופגניות קטנות ואווריריות בעלות מראה אמורפי קצת
מגישים בערימה מפתה ומעל “מפדרים” אבקת סוכר.

עשיתי הגשה קצת שונה ו”חנוכתית” למתוקות האלה.
ראיתי את קופסאות הפח היפות האלה וזה היה פשוט מתבקש…

אלו קופסאות שימורים צרות (קוטר 7‪.‬5 ס”מ) שהשתמשתי בתוכנן (במקרה הזה קלמנטינות קלופות במיץ של חברת אירופוד)
הורדתי מהן את הנייר החיצוני, והן נשטפו ונוקו (אציטון עושה עבודה מצוינת להורדת דבק עיקש אם נשאר כזה)

שמתי בתוכן שקיות נייר לבנות קטנות, הכי פשוטות שיש
ובתוכן כמה יחידות “סופגניות אתי” כאלו

ניתן להגיש לשולחן לכל אחד מנה אישית כזו בפח אלומיניום, כמתנה לארוע חנוכה עם ברכות אישיות או כמנת “טייק אווי” לילדים

חג נס פח השמן מאושר לכולנו:)