על הדבש ועל העוקץ

היי…
הגיע הזמן ממזמן לפוסט תחילת שנה:)
התקופה של לפני החגים השאירה אותי חסרת נשימה אז רק עכשיו זה יוצא ממני:)
אז פוסט פוסט ר”ה ויום כיפור. פוסט קצת יוצא דופן וקצת יותר אישי…
שנה חדשה התחילה וכמו כל שנה בתקופה הזו יש ארומה באוויר של חשבון נפש. זמן להסתכלות במראה האחורית על השנה שחלפה ולהבין מה היה בה.
השנה האחרונה שלי, היתה שנה לא פשוטה בכלל אם להגיד את האמת.
שנה של לא מעט התרחשויות, חלקן טובות יותר חלקן טובות פחות (או לפחות על פני השטח בנראה ובנגלה לעין זה נראה ככה)
שנה שהיה בה הרבה דבש אבל גם לא מעט עוקץ.
והעוקץ כטבעו כאב. מאוד. טלטל והחליש.

מצד הדבש – הרבה דברים חדשים נכנסו לחיי השנה. חוויות חדשות, אנשים חדשים.
הבלוג הזה נולד ועימו הרבה עשייה חדשה ומרגשת. בלוג שהוא לא רק שופר אישי שלי אלא מרגש אנשים ומקבל תגובות ופירגון מכל עבר וגם כמה היכרויות חדשות והזדמנויות עסקיות נוצרו בזכות הקטן הזה
ואני רק מאושרת מזה. מלעשות דברים שאני אוהבת.
ומצד העוקץ – גם הרבה קושי. הרבה שינויים חלקם מחזקים וחלקם מחלישים, וגם אהבה אחת שמילאה בנוכחותה את השנה האחרונה והסתיימה. כאב של פרידה.
מנסה ללמוד מכל מה שקרה השנה וקרה מסתבר די הרבה, ויודעת שהכל לטובתי למרות שלפעמים בזמן אמת זה לא תמיד מרגיש ככה.
שנה שהיא אוניברסיטה של החיים.

הזמן עכשיו הוא זמן הכי טוב בעולם להתמלא באנרגיות חדשות, להיות עם חברים שמחזקים ומושיטים יד כשצריך ומשפחה מופלאה כמו שלי.
לעשות ריסטרט למערכת. וזה גם הזמן לבקש. ולאחל כל מה שאנחנו רוצים שיקרה לנו בשנה הבאה.
אתם כבר יודעים כמה אני מנסה “לדחוף” בבלוג הזה עיצוב מוצר- מוצרים שאני אוהבת מתרגשת מהם או מאמינה בהם ונקרים בדרכי:) אז תוך כדי שאני פוסעת לי מהורהרת על השנה הקודמת וזו החדשה
ומה אני רוצה שיקרה בה נתקלתי בסט הצנצנות האלה. 3 צנצנות זכוכית קטנות שעליהן מודפסים האיחולים: joy. dream. love
הרגשתי שמצאתי את השילוש הקדוש ושזה כל כך מדויק להפוך את זה לצנצנות דבש שייקשטו את השולחן של ר”ה.

להפתעתי, האהובה עליי ביותר היא דווקא צנצנת ה-joy, כי הגעתי לתובנה שהיא חובקת בתוכה גם את שתי המילים האחרות. ושזה האיחול הכי טוב שאני מאחלת לעצמי ולאחרים לשנה הקרובה
joy!!!. שמחה!
שנדע לשמוח, שאהבה שתגיע או שכבר נמצאת תמלא אותנו בשמחה אמיתית, פשוטה כזו, שמתפשטת לכל מקום כמעט, ושנמשיך לחלום ולהגשים חלומות כי אין דבר יותר משמח מזה. מהגשמת חלומות ומהגשמה עצמית של לפחות חלק מהמהות שלנו.

אצלנו במשפחה הדבש הוא לא אורח חפוז בצורתו הגולמית על השולחן, אלא נמצא איתנו עד אחרי שמחת תורה בעצם.
לאורך כל הזמן מר”ה עד אחרי שמחת תורה יש צנצנת דבש על השולחן ובשבתות וחגים החלה מחולקת עם כפית דבש עליה .
מנהג מקסים בעיניי שנועד להמשיך את הסמליות של שנה טובה ומתוקה לאורך רוב החודש הזה.
והמתוק הזה יהיה גם נוכח כמובן בשולחן חג סוכות. אז ברוח האיחולים לשנה החדשה עיצבתי בקטנה עיצוב למרכז שולחן עם צנצנות דבש אישיות וכפיות עץ מתכלות שטבלתי את מחצית הידית שלהן בצבע אקרילי לעץ בצבע ורוד. (מזהירה, דיפינג בצבע זה ממכר:)) וראנר ורוד. רק בשביל המצב רוח של כולנו. שתהיה שנה ורודה.

יש משהו בשקיפות של הדבש (לפחות זה המעובד שרובנו מכירים) שמהפנט אותי כחומר גלם. לא רק כמשהו מתוק וכל כך טעים להכניס לפה,
יש לו שקיפות זכה כזו וטהורה. אם זהב היה שקוף הוא היה בטח נראה כמו דבש:)

ואם כבר סוכות אז עוד משהו קטן לקישוט. אני מתה על ״readymade״ (שימוש בחפצים יומיומיים ויצירת משהו חדש ושונה מאותם אובייקטים), אז באותה רוח ורודה הפכתי שתי קערות פלסטיק ורודות שהיו לי בבית לאהילים לנורות סוכה.
הכי חמש דק’ עבודה. מדביקים בדבק חם שרשראות פונפונים איפה שרוצים מחוררים את התחתית של הקערות כדי להשחיל את חוט החשמל ו…יש מנורות קטנות ורודות לסוכה אופטימית מעין כמוה…
אני מודה שמפאת קוצר זמן (או עצלות לקחת מקדחה מהמגירה, תלוי לאיזו גרסא של עצמי אני מאמינה:) נעזרתי בסכין יפנית שחממתי את הקצה שלה על הגז וחוררתי חור במרכז הקערה באמצעות חום הסכין שהמיס את הפלסטיק. גם פתרון במקום לקדוח.
(לאחר הרכבת האהיל ממליצה גם כמובן להבריג נורות לד שמתחממות פחות , זה בכל זאת פלסטיק שקרוב לנורה חשמלית…)

אפשר להיות סולידיים יותר בגוונים מונוכרומתיים וניתן כמובן גם להתפרע בצבעוניות:) כי זה מה שאנחנו מרשים לעצמנו בסוכות… הכי צבעוני, קיצ’י, הכי נייר, הכי פלסטיק. הכי משמח.

מאחלת לעצמי ולכולנו שנה ורודה כמה שיותר. שנה מלאה בשפע ולא בצמצום, ברווח ולא בהפסד, בדבש ולא בעוקץ.
וגם כשניתקל ב – איה או אאוץ’ לפעמים שנזכור שאלו שיעורים לחיים שאנחנו כנראה צריכים ללמוד ושנצליח להתחזק בזכותם ולהתקדם כמה קפיצות קדימה.
שנצליח לראות את העולם מבעד למשקפיים ורודים גם כשקשה או כואב, ושנצליח לשמוח ולהשתטות
(במקרה הזה כמו אחיינים שלי, ההוא מלמעלה ואלה מלמטה שהם מקור השראה מתמיד בשבילי כי תכלס…אין דברים כאלה:))

שתבוא עלינו, על כולנו, שנה של זהב שקוף.
של דבש ניגר.

תודה לאריאל, רביד ושקד הלר המופלאים על שיתוף הפעולה (ולהורים שלהם)
ולאלה שעל המופלאה לא פחות על העזרה.

כל הצילומים בפוסט זה צולמו ע”י אפרת הלר